Tuesday, July 22, 2014

Fourfunzies - S/T EP (2014)

                                       


Fourfunzies is a relatevly new Punk Rock band from Rosh Haayin.
This is their debut EP, recorded somewhere in Ramat Gan and mixed by Eli Pikover.
Some would say they've gotten a lot better since recording this EP, but you should defenitly check it out on Bandcamp.


Track List:

01 Heart Numb Synthetic
02 Swinging
03 Away
04 Blood Red Noise
05 Insane But..
06 Boring Day
07 Expectations
08 Regain









Wednesday, January 29, 2014

Shitty CT - Tarbut ha parkim (CD, 2007), Al HaBarzelim EP (2009), Hummus for the Masses (CD, 2011)



Tarbut HaParkim Tracks:
1. Smash the radio
2. Tarbut ha parkim
3. panasim
4. mivta
5. the soldier sond
6. lo koltim klum

Stream:







Al HaBarzelim EP Tracks:
1. Al HaBarzelim
2. Akko
3. DIY
4. RADIO !

Stream:








Hummus for the Masses Tracks:
1. ANI HA KOL
2. hummus for the masses
3. The dealer
4. ruah ha zman
5. Propaganda
6. legalize it
7. why ?
8. wake up
9. hapoel akko
10. without a face
11. simple man song (bonus track)

Stream:

Tuesday, January 28, 2014

Hazak VeAmatz - article in Haaretz



Here is some more info on the new sXe hardline band the popped up recently. Article is in hebrew

להקת "חזק ואמץ": בעד טבעונות, נגד סמים

להקת "חזק ואמץ" משלבת מחאה נגד עוולות תעשיית המזון עם צרחות ודיסטורשן. עם צאת אלבומה, מסביר הסולן סנטיאגו גומז איך הם מחברים בין פאנק לפעילות למען זכויות בעלי חיים • האזינו לאלבום הבכורה

  • משה קוטנר
  • 28.01.2014
  • 10:00
הרבה דברים השתנו בשני העשורים האחרונים בגלגוליה השונים של התנועה לזכויות בעלי חיים ובסצינת הפאנק בישראל, אבל דבר אחד לפחות נותר יציב: סנטיאגו גומז, מנהיג הרכב ההארדקור סטרייט אדג’ החדש “חזק ואמץ”. גומז, בן 39, העובד כמעצב גרפי ב"הארץ", גדל בקיבוץ להבות הבשן בצפון הארץ.
כשהוא מדבר על האווירה שבתוכה התגבשה הזהות האאוטסיידרית שלו בסוף שנות ה-80 בצפון הארץ, הוא מתאר שכבות עמוקות של בידוד תרבותי שהתקיים במקומות נידחים לפני עידן האינטרנט. “להיות פאנקיסט בקיבוץ קטן ליד קרית שמונה, כמו אסטריקס בכפר הקטן שלו, אתה יודע, מוקף בלגיונות הרומאים, מסביב יהום הסער כזה”. השנה היתה 1991 כשלהקתו של גומז ואחיו פדריקו, “נכי נאצה”, החלה להופיע. סצינת הפאנק המקומית של אותם ימים היתה זעירה וכללה להקות ספורות, אבל בהשראת להקות כמו “קוקו בלופ והיתושים”, “סרטן השד” ולהקתו של גומז, שהיתה הסמן הפוליטי־אקטיביסטי של הסצינה, הופיעו תוך זמן קצר עשרות להקות חדשות שיצרו התפוצצות פאנק ישראלית קטנה בת"א, ירושלים וחיפה.
במקביל ל”נכי נאצה” הוציאו האחים גומז את הפנזין “נקרופיליה לנוער”, עיתון בהפקה עצמית שהתחיל שינוי תודעתי בסצינת הפאנק, בכך שהציג את תרבות הפאנק כמשנה סדורה מבחינה פוליטית וכן כמסורת מוזיקלית חיה ומתפתחת. “החולצות שלנו היו מצוירות בטושים, המוזיקה שלנו נוגנה במקלטים בקיבוץ, ומכיוון שהיה לנו מה להגיד מעבר למה ש'ראש1' הסכימו לפרסם במכתבים למערכת, התחלנו פנזין”, מספר גומז. “בלי יותר מדי רומנטיזציה של D.I.Y (עשה זאת בעצמך), פשוט תכלס. רצינו לכתוב על מוזיקה ועל פוליטיקה ועל דברים שלא קראנו בשום מקום אחר, אז הלכנו על זה. ככה נולד הפנזין 'נקרופיליה לנוער'. הצפנו איזה 50 עמודים בגזרי עיתון מ'על המשמר' ז"ל, הדבקנו על זה כתבות שהוקלדו על במעבד תמלילים קיוטקסט והודפסו במדפסת סיכות, ויאללה! לילה אחד הגענו לתל אביב, פרצנו לתיכון עירוני ה' יחד עם חברינו המקומיים, ושיכפלנו את הפנזין שלנו במכונת הצילום, יחד עם הפנזין שלהם, 'הכל שקרים', שהפך עם השנים גם לספר, לאתר אינטרנט ולשם דבר”.
מאז ועד היום היה גומז מעורב בהוצאת כ-50 פנזינים, וכן 100 פליירים הסברתיים בנושאים מגוונים. גומז גם כתב והפיץ פנזינים כמו “מלחמת מים”, ששילבו תובנות אישיות ומהפכניות שזורות בהיסטוריית הפאנק המקומית.
גומז, יליד ארגנטינה, הוא בן לאב שהיה בין “הנעלמים” - עשרות אלפי פעילי שמאל, מהפכנים ואנשי רוח שהחונטה הצבאית סימנה כמתנגדי משטר והעלימה בשנות השלטון הצבאי במדינה. בהתייחסו לנושא בעבר כתב גומז: “אחרי זה אתה 'מעורב במאבקי זכויות אדם' בין אם תרצה או לא”.
הוא פעיל בתנועה לזכויות בעלי חיים יותר מ-20 שנה, עיסוק שהחל בו כחלק מהחיבור לפאנק. הוא לא היה יוצא דופן במובן הזה, שכן בשנות ה-90 המוקדמות פעילים רבים בתנועה לזכויות בעלי החיים הגיעו לנושא כמוהו דרך האזנה ללהקות פאנק שעסקו בכך, בהן "Conflict" הבריטית, שקראה לשחרור חיות מעבדה ולהימנעות מבשר, על רקע מוזיקת אנרכו־פאנק לוחמנית והימנונית. גומז, שהיה פעיל מרכזי בארגונים כמו “אנונימוס” ו”מאבק אחד” (שמתוכו נולדה גם תנועת “אנרכיסטים נגד הגדר”), מעריך שהוא השתתף בכ-1,000 הפגנות לזכויות בעלי חיים. בנוסף הוא בילה אלפי שעות בדוכני הסברה לזכויות בעלי חיים, וממשיך לעשות זאת עד היום.
בעבר הוא שילב בין פעילות לזכויות בעלי חיים למאבקים למען אוכלוסיות אנושיות מדוכאות, אך כיום הוא מצהיר על הזדהות עם תפישה שממקמת את ניצול בעלי החיים כעוול המרכזי בעולם, וכאקטיביסט הוא עוסק בו בלבד. כמי שדבק בתזונה טבעונית זה כ-20 שנה והיה לאחד האנשים בעלי התרומה הרבה ביותר ליצירת התשתית הרעיונית לפופולריות של הטבעונות בארץ, אפשר היה לצפות שהוא יראה בפריחה הנוכחית של התופעה הישג, אחרי שנים של עבודה. אבל לדבריו, "אני לא מתחבר לשיח הזה. לא כל כך מעניין אותי טבעונות ומי מכניס מה לפה שלו, מעניין אותי סיפור המסגרת הפוליטי, מעניינת אותי העשייה להפסקת מפעל המוות המתועש. עוד מנה טבעונית בתפריט בבית קפה כזה או אחר יכולה להועיל במאבק כמו שהיא גם יכולה להזיק בגריעת פוקוס והסטת הדיון לאפיקים אנוכיים, למשל בריאותיים, שלא באמת קוראים תיגר על תפישת העולם שרואה בהומינידים נזר הבריאה ובכל שאר בעלי החיים עבדים וחומר גלם מהלך”.
ובכל זאת, את גארי יורופסקי, הכוכב של תנועת הטבעונות, גומז מכנה “מהמם”. כשהוא מתבקש להסביר מה התהליכים שהביאו למודעות הגדולה לסבל של בעלי החיים בתעשיות המזון, ולהצלחת הרצאותיו של יורופסקי בשינוי תזונתם של רבים בשנתיים האחרונות, גומז לא מצליח לספק הסבר לתופעה הייחודית לישראל. הוא מבקש להפריך הסברים שניתנולקשר של התופעה לרצון למרק את המצפון לנוכח פשעי הכיבוש, או לאכזבה מהמחאה החברתית. “ההסברים הללו כופים את האג’נדות של ההוגים שלהם, קודם כל בני אנוש, הכיבוש או הכלכלה, אחרי זה מעמדם המוסרי של בעלי החיים או שאר בבל”ת. אין לי הסבר לעניין, אך זו לא תהיה הפעם הראשונה ולא האחרונה שאי אפשר להסביר מגמה חברתית כלשהי אחרי שנה וחצי, אז אני לא מודאג”.
גומז פעיל בתקופה האחרונה ב"269", קבוצה לשחרור בעלי חיים שעוררה תהודה עם מיצגים פרובוקטיביים. היא קרויה על שם עגל שנולד אל תוך תעשיית החלב בישראל, והפך בזכות פעולות התנועה לסמל של עוולות תעשיית המזון מן החי. “כשאתה לוקח מספר של עגל אמיתי שפגשת באיזו חווה, אחד מתוך אינספור אחרים, ואתה הופך אותו לסמל, זה צעד של השבת האינדיבידואליות לאותם עבדים אומללים שאנו, כולנו, גם התנועה לשחרור בעלי חיים, נוטים לדבר עליהם במונחים סטטיסטיים, באומדנים, במיליונים. העובדה שכשנה מאוחר יותר, העגל הספציפי הזה שוחרר בידי פעילים רעולי פנים והועבד למקום מבטחים היא לא רק מעוררת השראה, אלא היא גם עדות חיה, תרתי משמע, לעוצמת הקונצפט של תנועת '269'”.
במסגרת פעולה של התנועה ב-2012 בכיכר רבין בתל אביב, גומז צרב בברזל מלובן על גופם של עשרות פעילים את המספר 269. “מיצג הצריבה עצמו לא היה פשוט בשום מובן – לא לגיסטית, לא פיזית ולא נפשית", אומר גומז. "לקחת ברזל מלובן ולדחוף אותו לתוך החזה או הזרוע של אנשים שאתה אוהב ומעריך, לשמוע את העור שלהם נחרך בהתאם ללחץ שאתה מפעיל עם היד, זה קשה, זה לא סימפטי, אם כי מי שסבלו באמת במיצג היו מי שנצרבו, אז אני חש קצת מוזר להתבכיין. בשבילי, לפחות, זה כלל הרבה הכנה מנטלית מוקדמת. אתה פשוט מתפקס על המטרה ודוחק את כל השאר החוצה באמצעות קוקטייל, נטול אלכוהול, שהוא 50 אחוז אדרנלין ו-50 אחוז אמונה חזקה”.
שירי "חזק ואמץ", הלהקה החדשה של גומז, מתוך האי־פי הראשון "לפנים משורת הדין" (שאפשר להורידו באתר בנדקאמפ), מבטאים את הרעיונות של תנועת הסטרייט אדג’, תת־תרבות בפאנק שחבריה נמנעים מעישון, שתיית אלכוהול וסמים, ולרוב גם ממוצרים מן החי. המוזיקה מאופיינת בצליל ההארדקור־פאנק האמריקאי מתחילת שנות ה-80. “ההעדפות שלי לא התעדנו עם השנים; אני עדיין אוהב דיסטורשן וצרחות ואת הזבנג וגמרנו של ההארדקור”, אומר גומז.
השירים באי־פי החדש קצרים ועצבניים, וגומז שמנגן בס גם שר־צועק לראשונה טקסטים שמבטאים ראיית עולם לא מתפשרת דרך שימוש בביטויים ושמות שירים מיליטריסטיים כמו “גאוות יחידה” ו”מלחמת השחרור”. גומז: “זה לא בהכרח קשור לצבא, אם כבר אז לתנועת השומר הצעיר שבה התחנכתי טיפה. להרבה מלהקות הסטרייט אדג' הקלאסיות יש שמות ועולם מונחים שכאילו שאובים מהוויית הרצון לעוצמה: 'Unit Pride', 'Chain of Strength', 'Uniform Choice'. הכי שיק של יחידות קרביות. קשה להאמין שבזמן שכל מיני טמבלים פיזזו פה בקולנוע דן לצלילי זבל יומרני כמו 'ז'אן קונפליקט' ו'סיאם', באותן שנים ממש, חבר'ה בני 16 בבוסטון ובסן פרנסיסקו הקימו להקות ששברו את מהירות הקול וכיסחו כל דבר שנקלע בדרכן. זו ההשראה שלנו".
גומז מספר על השפעת להקת “פאבליק דומיין” החיפאית בשנות ה-90, שחבריה השתייכו לזרם הסטרייט אדג’, ועל נוכחותה של תנועת הסטרייט אדג’ בסצינת הפאנק הישראלית בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. לעומת זאת, בשנים האחרונות פחת העניין בסטרייט אדג’ בסצינת הפאנק. “יש מעט מאוד חבר'ה בקטע", מבהיר גומז, "אבל זה חלק ממגמה כללית יותר בפאנק בכל העולם המערבי. הרי בעשור האחרון, אף כי הרמה המוזיקלית בפאנק וההארדקור הישראלי הרקיעה שחקים, וגם כל מה שנוגע לכושר הארגוני של הסצינה השתפר, אני חש שמינון התכנים המחאתיים, הפוליטיים וכדומה ספג מכה אנושה”.
את הרקע לטקסטים של “חזק ואמץ”, שמביעים תיעוב לפאנקיסטים שיכורים ולבליינים שמעשנים סיגריות בברים, מסביר גומז “בפאנק - ההשפעה של הזבל הזה, בייחוד אלכוהול, היתה תמיד הרסנית: אלימות וסגירת מועדונים בישראל ובעולם. זה תמיד עיצבן אותי. אני זוכר שכשהופעתי ב'רוקסן' עם הלהקה הראשונה שלי, נתנו לנו לנגן בקושי 25 דקות, הפסיקו אותנו, ואחרי זה הסבירו לי שבזמן שלהקות מנגנות אנשים קונים פחות משקאות בבר ובגלל זה המועדון נוטה לקטוע להקות צעירות. מבחינתי זה היה ממש סמלי, ההתנגשות בין ההארדקור־פאנק ובין האלכוהול".
האם העמדות הנוקשות של הסטרייט אדג’ לא מתנגשות עם הרוח החופשית של הפאנק, והאם לא מדובר בגלגול של מוסרנות נוצרית שמרנית?
“סטרייט אדג' מעולם לא היה רשימת מכולת של חוקים, תעשה כך ואל תעשה כך. למה צריך חוקים איפה שההיגיון הפשוט ברור כל כך? מי שמוכרחים חביות אלכוהול בשביל ליהנות מלהקות שהם כביכול רוצים לראות, או סמי הזיה בשביל לרקוד לצלילי המוזיקה שהם כביכול אוהבים, מבחינתי מקומם לא בהופעות פאנק אלא מאחורי דלפקים במשרד הרישוי. בלהקה, אנחנו מתעבים בליינים ושיכורים ואנשים שמתעללים בחיות באמצעות קניית מזון מהחי, אז אנחנו שרים על זה, זהו. אין פה יותר מדי ניואנס או המשגה".
מי החברים האחרים בלהקה?
"אני לא יכול לחשוף את זהותם מסיבות משפטיות. שניהם אושיות הארדקור ותיקות. שמעת על החבר'ה שזרקו שברי בלוקים מלמעלה על מתחם פסטיבל 'עיר הבירה' וגרמו נזק של 20 אלף שקל? אז מתברר שהם גם יודעים לנגן”.
ההופעות היחידות של "חזק ואמץ" יתקיימו רק בערבים המתרימים כסף למען זכויות בעלי חיים, בדומה להכנסות מהאי־פי החדש, שייתרמו לפרויקט החקירות הסמויות של תנועת “אנונימוס". פרט לכך, הוא מוכן לחשוף עוד טפחיים מהתוכניות העתידיות של ההרכב: "בסוף פברואר יש לאיזו להקת שיכורים ששמה 'מרמרה סטרייסנד' הופעה בת"א ואנחנו מתכוונים להגיע ולהביע את דעתנו עם אגרופנים ושרשראות אופניים. ועוד מעט יוצא לנו אי־פי חדש, 'שוטים ועקרבים', שכולל שדרוג מלא קללות ל'קוק בצהריים' של 'החברים של נטאשה'".

Monday, January 6, 2014

Barren Hope - Anaffa (2013)






Tracklist:
1. Samsara
2. Sinking
3. Footprints In Sand
4. Submission
5. Halls
6. Crowns
7. Foundations
8. Il Faut Cultiver Notre Jardin

Stream:


Not On Tour - All This Time (LP, 2012)



Tracklist:
1. I Wanna Be Like You
2. Banks
3. All This Time
4. Stay Home
5. That's Why
6. Oded
7. Over Night
8. True Illness
9. Tunnel
10. Box
11. Modern Slavery
12. Operation Running
13. This is Revealing
14. (poisoned water) Bunnies
15. Darling
16. The Question Came Up

Stream:

Mad Choice - Safety Net (2013)





Tracklist:
1. Swallowing A Shotgun
2. Not like im told
3. Long gone
4. Freak out
5. On & off
6. Beam me up
7. Just like wine
8. 4 Down
9. I remember
10. Stop
11. Safety net
12. 1 2 3 4

Stream:

Kids Insane - All Over (LP, 2012) & Frustrated (7", 2013)

All Over LP:


Tracklist:
1. Love
2. Hanged, Drawn and Quartered
3. No Place Like Home
4. Don't Need This
5. Waste
6. Story Of A Lonely Street
7. Fix It
8. Same Shit, Different scene
9. Wrecking Ball
10. Spread It All Over

Stream:

Frustrated 7":

Tracklist:
1. Frustrated
2. 28/12/2012
3. Deadendsville
4. Poisoned Youth
5. Keep Staring At The Sun
6. Standing Up

Stream:

Bo LaBar - Gimel



Tracklist:
1. Gimel
2. Baim Lidfok
3. Satel
4. Kzat Yoter Katan
5. Ein TaMet Aleya
6. Manish
7. Yoel Maman
8. Serena
9. Zot Hayta Taut Lo Korim Li Yishki Eskobar
10. BaRogatka
11. Hafla
12. Sonne Adam VeTamut Amen
13.  Iver MiBangim
14. Aaron Lubich
15. Ein Shtia Kala
16. Iveret MiBangim
17. Kol HaKavod
18. Smiley Tahzor
19. Shtok
20. Rofe Mardim
21. Ani Meriach
22. Yom Yavo
23. Mi Hu Melech HaPunk?
24. Avi Amir
25. Loa HaNahash
26. Sonne Nirvana

Stream:

Mahleket Hanikot Shotrim - Every Dog Has His Day (7", 2013)


Tracklist:
1. אני מתפטר (I Quit)
2. צופה בתחזית (Watching The Forecast)
3. חוק וסדר (Law And Order)
4. חמישים דרכים לעזוב את החיים שלך (Fifty Ways To Leave Your Life)
5. אנסו אותי ג'וקים (I Was Raped By Cockroaches)
6. קרימינליזציה עכשיו (Criminalization Now)
7. אני שונא (I Hate)
8. משגבניק מוצלח (Successful Misgavnik)
9. טינה (Grudge)

Stream:

Sweathop Boys, The Great Depression (LP, 2013) & Aya Doesn't Like The Garlic Bros. Video



Tracks:
1. Crazy Eyes
2. More Tunnel
3. Aya Doesn't Like The Garlic Bros.
4. China Box
5. The Not So Great Depression
6. Living A Lie
7. Brother Nature
8. Race Car
9. Huff & Puff (medicate me)
10. Hermaphrodite
11. Solo
12. Third Act
13. I Don't Accept Any Calls Today

Stream:

Aya Doesn't Like The Garlic Bros. Video:


Hazak VeAmatz - Lefanim Mishurat HaDin (2013)


Hardline vegan SxE hardcore

Tracks:
1. He who keeps his soul will stay afar
2. Unit Pride
3. Drug Free Youth
4. Village Drunk
5. War for Freedom

Stream:

Melakhekhei HaPinka - Sidati WaSadati (2013)


Latest album by this amazing band. They became more and more 'oriental' during the years, but in my opinion it's just for the better!

Bat HaYam HaKtana - Videos & Article


Bat HaYam HaKtana (meaning the little mermaid) is a female fronted powergrind. Here are a couple of videos and the text of an article (in hebrew) that was written in one of the main israeli newspapers.








====================================
"בת הים הקטנה": הלהקה הכי רועשת בישראל
למרות השם התמים, חברי "בת הים הקטנה" מצליחים לעשות גלים

משה קוטנר
09.12.2013
14:54



זה היה בחודש שעבר, בזמן מרתון הופעות בדרום תל אביב. “מתחילה איזו הופעה, אני נכנס”, אמר מישהו שבא בפעם הראשונה להופעות פאנק ונכנס פנימה. פחות מדקה אחר כך הוא עשה את הדרך בכיוון ההפוך, שעט החוצה מההופעה, כשעל פניו הבעה חד פעמית של עלבון והלם של מי שהכישו נחש. על הבמה ניגנו חברי להקת “בת הים הקטנה”. הם איתגרו את איש הסאונד, שנאלץ להתמודד עם המשימה בזמן שהוא מגן בחירוף נפש על הציוד שלו, מאנשים שהתעופפו עליו שוב ושוב ומההדף של הריקודים מול הבמה. מכת החשמל של האינטנסיביות המשכרת בשילוב השם התמים הם אחד הרמזים לגדולה של הלהקה הזאת, כנראה הלהקה הכי רועשת בישראל כרגע.

חברי הלהקה הם תמנה פרץ בשירה, חואן רסטרפו בבס וקולות רקע, אריהל בן יאיר בגיטרה, אריק בארז על תופים. רסטרפו, מקעקע הבית של הפאנק, ניגן בלהקות בקולומביה וארצות הברית. בארץ הוא מנגן בלהקות כמו "שחורדיסטאן". פרץ, בוגרת לימודי קולנוע, תופפה בלהקת הבנות "קורבנות". בן יאיר, שלומד צורפות ובארז, ניגנו בלהקת “חינוך מיוחד”.

בפגישה עמם מספרת פרץ שבחדר שלה יש מוצרים נלווים מהסרט "בת הים הקטנה“, "אבל אני לא חושבת שהם יודעים בכלל כמה אהבתי אותה”. בארז טוען כי “אף אחד מאתנו לא באמת אוהב את הסרט הזה, הייתי עם אמא שלי בסרט ונרדמתי, אני לא יודע איך הסרט הזה נגמר”. הם לא הסכימו על השם עד שהתחילו להופיע יחד. חודש לפני ההופעה הראשונה שלהם, בפסטיבל "מולוטוב" לפני כשנה, החליטו להגשים חלום ישן ולנגן יחד בלהקה. בפסטיבל עצמו הופיעו עם שישה שירים משלהם.

בהתחלה הם ניגנו סגנונות מהירים כמו פאואר ויילאנס וגריינד־קור. בהמשך שילבו בהם סגנונות אחרים כמו מטאל ובלאק מטאל. "כל אחד נותן את הנגיעה שלו ויוצא משהו מעניין”, אומר בארז. ופרץ מוסיפה ש“זה יוצא מסיבת שחור. יש לנו גם שיר שנקרא 'ריקוד הטרולים' כי זה הווייב שלנו”.

המהירות היא חלק בלתי נפרד משירי הלהקה, בהגשה שלהם ובדרך שבה הם נכתבים. “זה לא עניין של רצינות", מסביר בארז, "אנחנו כן רציניים אבל מוזיקלית אנחנו מבינים את הראש אחד של השני. הופתעתי מזה כשהתחלנו להריץ את השירים. על החזרה הראשונה יצאנו עם שלושה־ארבעה שירים”. בן יאיר: “זה לא שצריך להסביר אחד לשני מה לנגן”.

אחרי ההופעה הראשונה שלהם סגרו אתם על הופעות בכמה מועדונים בתל אביב. פרץ: “זה קטע כשיש לך להקת פאנק ואתה עושה הופעה ראשונה, אין קטע של לחשוב 'מעניין אם יהיה קהל'. זה בא עם קהל, אתה יודע שיש קהל מסוים שיהיה שם”.

הלהקה הוקמה במקום ששמו “תועבה” בדרום תל אביב. הוא שימש בעיקר כמקום מפגש וחדר חזרות ונסגר מאז. במשך תקופת פעילותו בשנה שעברה קמו מספר גדול יחסית של להקות חדשות. פרץ מספרת על “התעוררות גדולה בפאנק של חבר'ה יותר צעירים שלא היתה הרבה שנים". זה לא מקרי שמקום אחד שהציע ללהקות לעשות חזרות בזול יצר פריחה תרבותית קטנה, ואולי גם לא מקרי שהמקום נסגר.
חברי הלהקה, שתופיע ב"סירופ" בחיפה ב-20 בחודש לצד הלהקות "לונמור" ו"מרמרה סטרייסנד", אומרים כי למועדונים עצמאיים קשה לשרוד ולכן הם נסגרים לאט לאט. "יש מקומות שמחויבים לסגור ב-12 בלילה ואין איפה לעשות חזרות בזול בעיר הזאת", טוענת פרץ. אבל דווקא באותם מקומות, שגם העירייה מערימה עליהם קשיים, מתפתחים תרבות ואקטיביזם מקומי. כך למשל פרץ אירגנה בקיץ האחרון קייטנה לילדי מהגרים בחלל הופעות בדרום תל אביב. כסף לאוכל בקייטנה נאסף מהופעות של הלהקות. מוזיקאים התנדבו להדריך את הילדים. "יש להם מלא מצוקות וניסינו לעשות אתם כיף", אומרת פרץ. "בסוף הבנתי שזה בכלל לא משנה מה עשינו אתם בכלל, אלא זה שעשינו משהו, שבילינו ביחד. ושמחתי שהתאפשר לי לעשות את זה וזה לא היה מתאפשר בלי כל התשתית הזאת שמסביב”.

Anti Globe - Lenatrel (CD, 2009)

Really awesome, fast street punk. Too bad they don't play anymore.

Tracks:
01. Hatzava HaAmiti
02. Mehuma
03. Memshala Tzionit
04. Metziut
05. Lenatrel
06. Milhemet Kodesh
07. Shoter
08. BeHosheh Lo Roim

Download:
Main - http://www.mediafire.com/download/ajd49s29a6944ab/Anti%20Globe_Lenatrel%202009.rar
Alternate - http://search.4shared.com/postDownload/Ui32s9Es/Anti_Globe_Lenatrel_2009.html

Sunday, January 5, 2014

Boikutt - Hayawan Nateq (2013)


Really good hip hop from ramallah palestine

Tracks:
1. Al Missfah
2. Hafl Tanakuri
3. 0Al Khawarizmiya Al Hissiya
4. Qabl W Ba'l -
5. Al Nateq Al Rasmi (Interlude)
6. Alfiyatein Talateh
7. Muraba'at Amniyeh, Muthalathat Sihriyeh, Dawa'er Maliyeh 8. Akher Kilmeh - أ

Stream:

Black Sachbak - No Pain No Gain (2013) & Haircut I Never Got Video


Really nice thrash crossover.

Tracks:
1. Haircut I never got
2. The IMF
3. Dubstep sucks
4. Marx was right
5. Beer law
6. Soher (Tamir Gal cover)
7. Capitalist zombies
8. Fuck your law
9. TV
10. Smoke hash

Stream:


Haircut I Never Got Video:

Dana Lahis - Mine (2012)


not exactly punk but punk related. this album is really nice.

Tracks:
1. Purple Blues 2. September Air
3. Snowball
4. Only Melancholy
5. The Last Leaf
6. Mine
7. Summer Will Return
8. Amplified
9. Superglued
10. Fourth Dimension

Stream: